איך זה עובד

קורא מקבילי לתנ"ך ולעדי הנוסח העתיקים ביותר שלו: נוסח המסורה, התורה השומרונית, מגילות מדבר יהודה ותרגום השבעים, כל אחד עם תרגום לאנגלית היכן שיש כזה.

קריאת פרק

בחרו ספר ופרק בראש העמוד, או הקלידו מראה מקום בתיבת מעבר אל (ישעיהו 53:11, שמואל א 3, וגם בקיצורים באנגלית: Isa 53:11, 1 Sam 3, ii kgs 2, ben sira 51). שם המשותף לכמה ספרים ממוספרים (sam, kings, chr, macc) פותח את הראשון שבהם אלא אם תוסיפו את המספר. מקשי החצים עוברים בין פרקים, ושורת הכתובת שומרת קישור לפסוק שלחצתם עליו, כך שאפשר לסמן מקום או לשתף אותו.

כל שורה היא פסוק אחד. השורות הולכות לפי מספור הפסוקים של נוסח המסורה, כך שעמודות העברית, JPS והתורה השומרונית מקבילות במדויק. תרגום השבעים ממוספר אחרת במקומות רבים (תהלים, ירמיהו, שמות לה–מ, חלקים ממלכים, משלי, דניאל, ועשרות גבולות פרקים). פסוקיו ממוקמים מול מקביליהם בנוסח המסורה, ותגית קטנה כגון 50:3 מראה את המספר של תרגום השבעים עצמו כשהוא שונה. פסוקים יווניים שאין להם מקבילה בנוסח המסורה (למשל תפילת עזריה בדניאל ג) מופיעים לפי סדר הקריאה כשורות נפרדות המסומנות תרגום השבעים.

עמודות

התפריט טקסטים קובע מה מוצג. תחת כל עד נוסח — נוסח המסורה, התורה השומרונית, מגילות מדבר יהודה ותרגום השבעים — אפשר לסמן את המקור וכל תרגום שקיים לו: אנגלית לכולם; גרמנית (צונץ, 1838), ספרדית (ריבקו), צרפתית (תנ"ך הרבנות, 1899) ורוסית (פרויקט „דא”, 12 ספרים) לנוסח המסורה; צרפתית (ז'יגה, 1872) לתרגום השבעים. תרגום נטען רק כשבוחרים בו. התגיות שמתחת לתפריט מראות את העמודות לפי הסדר: גררו תגית (או כותרת עמודה) כדי לשנות סדר, לחצו × כדי להסתיר; כשתגית בפוקוס, מקשי ← → מזיזים אותה. הבחירה נשמרת. העמודות השומרוניות מופיעות רק בבראשית–דברים; עמודת המגילות מופיעה בכל מקום ששרד כתב יד, כולל בן סירא. עמודות המסומנות † הן ברישיון לשימוש לא מסחרי בלבד.

מילים: מילון וקונקורדנציה

העבירו את העכבר על כל מילה עברית (נוסח המסורה, השומרוני או המגילות) או על כל מילה יוונית כדי לראות את צורתה המילונית, מספר סטרונג, פירוש קצר ודקדוק. לחיצה על המילה פותחת את הקונקורדנציה בצד: הערך המילוני המלא, ואחריו כל ההיקרויות לפי ספרים — בעברית בנפרד לנוסח המסורה, לתורה השומרונית ולמגילות (עם שם כתב היד). לחיצה על מראה מקום מעבירה אליו; כל צורות המילה בפרק מודגשות. אפשר גם להקליד מילה או מספר סטרונג בתיבת מילון בראש העמוד.

בנוסח המסורה, כתיב (הצורה הכתובה, ללא ניקוד) מופיע באפור מיד לפני הקרי (הצורה הנקראת); לשניהם הערך המילוני של הקרי.

שינויי נוסח

התורה השומרונית וכל מגילה מושוות מילה במילה לנוסח המסורה של אותו פסוק:

• כתום — מילה שונה (העבירו את העכבר כדי לראות את המילה שבנוסח המסורה שהיא מחליפה);
• ירוק — מילה שאין בנוסח המסורה;
• +נ"מ — בנוסח המסורה יש כאן מילים שחסרות בעד הנוסח (העבירו את העכבר לראותן);
• עם תצוגה ← הבדלי כתיב בלבד, קו מנוקד מסמן מילים השונות רק באמות הקריאה (ו י ה א), הכתיב המלא והחסר האופייני למגילות.

במגילות, אותיות בסוגריים הן השלמה של עורך מודרני ואינן נחשבות לעולם כשינוי נוסח; אותיות עם נקודה מעליהן אינן ודאיות; ◦ הוא שריד של אות שאינה קריאה. כתבי יד שנכתבו בכתב העברי הקדום, ושמות קודש שמגילות בכתב מרובע כותבות בכתב העברי הקדום, מוצגים באותיות עבריות קדומות (אפשר לשנות תחת תצוגה). העבירו את העכבר על כתב יד כדי לראות את מהדורתו. תצוגה ← מגילות מדבר יהודה יכולה להסתיר כתבי יד המסכימים עם נוסח המסורה, או להסיר את ההשלמות ולהציג רק את מה ששרד.

ההשוואה אוטומטית. היא מתאימה מילים לפי הכתיב, ולכן החלפת סדר או קטע ארוך שנוסח מחדש עלולים להיות מסומנים באופן לא מושלם, וכלל הכתיב אינו יכול להבחין בין סיומת לבין אם קריאה. ראו בצבעים כלי עזר לאיתור, ובדקו במהדורה מדעית לפני שבונים טיעון על קריאה.

הבדלים במשמעות

הסימן ≠ מתחת למספר הפסוק אומר שתרגום השבעים או התורה השומרונית שונים שם מנוסח המסורה במה שהם אומרים; המספר הקטן מונה את ההבדלים העיקריים. לחצו עליו כדי לראות אותם, והעבירו את העכבר מעל שורה כדי לראות את מילותיה בעמודות. כל הפרק… מונה את כל הפסוקים האלה.

גם מגילות מדבר יהודה מושוות לנוסח המסורה, מגילה אחר מגילה, תחת שם כל מגילה: מילה או צירוף שלם שנמצאים רק במגילה או רק בנוסח המסורה, ומילה אחרת באותו מקום. צירוף שתרגום השבעים או מגילה מוסיפים בשלמותו (בראשית א 8 „וירא אלהים כי טוב”) מופיע כצירוף אחד, ולא כשורת מילים שונות. הבדלי כתיב (הכתיב המלא של המגילות, היחלשות הגרוניות) אינם נכללים, וצורה דקדוקית אחרת (ו׳ החיבור או ה׳ הידיעה נוספות, כינוי אחר) נחשבת להבדל קטן. אותיות משוחזרות, מסופקות או בשולי קטע שבור אינן נחשבות לעולם להבדל עיקרי. בעמודת תרגום השבעים מילים של הבדל עיקרי מסומנות בקו גלי; העבירו עליהן את העכבר כדי לראות את ההבדל, או לחצו כדי לראות את כל ההבדלים בפסוק.

ההשוואה אוטומטית. לכל מילה עברית ויוונית יש מספר מילוני, ומושוות רק מילים נושאות משמעות (שמות עצם, שמות פרטיים, פעלים, תארים, מספרים ומילות שלילה), כך שסדר המילים, היידוע, „ו” מול „אבל” והצורה הדקדוקית אינם נחשבים. האופן שבו תרגום השבעים מתרגם בדרך כלל כל מילה עברית נלמד מכל המקרא בעזרת מודל סטטיסטי מקובל להתאמת מילים, וכל פסוק מושווה לכך. הבדלים עיקריים הם מילה שנמצאת רק בצד אחד (כשאף אחת מהמקבילות הרגילות שלה אינה בצד השני), שם אחר, מספרים או מספרים סודרים שונים (הגילים בבראשית ה, שבעים או שבעים וחמש בשמות א 5), שלילה בצד אחד בלבד ופסוק שחסר בתרגום השבעים. הבדלים קטנים הם מילה אחרת באותו מקום (לרוב תרגום חופשי או תלוי הקשר, לפעמים משמעות אחרת), נושא שהיוונית מזכירה במפורש, מילה כפולה שתורגמה פעם אחת ופועל בגוף או במספר אחר.

הכלי מתאר; הוא אינו קובע איזה נוסח קדום או טוב יותר. הוא עלול להחמיץ הבדל כשאותן מילים נושאות מובן אחר או כשהתחביר משנה מי עושה מה, ועלול לסמן דרך תרגום רגילה; בבדיקות מדגמיות כשלושה מכל ארבעה ממצאי „מילה חסרה” היו הבדלים של ממש. כשהיוונית חופשית (רוב איוב ומשלי) או בסדר אחר (חלקים מירמיהו, שמות לה–מ), הפסוק מסומן „תרגום חופשי”. בבדיקה מול 28 הבדלים ידועים (ביניהם בראשית ב 2, ד 8 וה 3, שמות א 5, דברים לב 8, ישעיהו ז 14, תהלים כב 17 ומ 7, והפסוקים שחסרים ביוונית בשמואל א יז ובירמיהו י) הוא סימן את כולם. השתמשו בו כמורה דרך לאן להסתכל, לא כמנגנון ביקורתי. אפשר לכבות את הסימנים בתצוגה.

ספרים מחוץ לתנ"ך

מלבד הספרים שרק בתרגום השבעים, רשימת הספרים כוללת את חנוך א ואת היובלים ("ספרים קדומים אחרים"), בתרגום האנגלי של ר"ה צ'רלס ולצדם העותקים מקומראן, ולספר תהלים יש פרק קנא. לעותקי המגילות שלהם — כמו לאלה של טוביה ובן סירא — אין מספרי פסוקים בנתונים: כל קטע ממוקם לפי זיהויו בפרסום, ושורותיו מחולקות על פני הפסוקים האלה, ולכן גבולות הפסוקים המדויקים הם בקירוב. עותקים בארמית (טוביה 4Q196–199 וכל חנוך) מסומנים "ארמית" ואין להם חיפוש מילים.

מובאות בספרות חז"ל

הסימן הקטן ❝ מתחת למספר הפסוק פותח את המקומות בספרות חז"ל המביאים את הפסוק — משנה, תוספתא, שני התלמודים, מדרש, תרגום וקבלה (ואם מסמנים את התיבה, גם הלכה, תפילה ומחשבה מאוחרות) — הנטענים בזמן אמת מספריא, ולכן נדרש חיבור לאינטרנט. כל מקום מופיע עם תאריך החיבור לפי ספריא וקישור לקריאתו שם. הקישורים של ספריא כוללים גם רמזים ודיונים ולא רק ציטוטים; אלה שספריא מסווגת כציטוטים מסומנים. זה עובד לתנ"ך, לבן סירא (לפי מספור כהנא, למשל מובאות התלמוד מבן סירא), לטוביה וליובלים. בחנוך א, שחז"ל אינם מביאים, מוצגים במקום זאת המקומות בזוהר על "ספר חנוך".

כיצד מותאם תרגום השבעים

כל פסוק יווני ממוקם בשילוב של שלושה דברים: הטבלה המקובלת של התאמות הפסוקים בין תרגום השבעים לנוסח המסורה (lxx.vrs של SIL), טבלת ההבדלים בין מספור נוסח המסורה למספור האנגלי, והשוואה בין התרגום האנגלי של ברנטון לתרגום JPS, המאשרת כל צימוד ומגלה פסוקים שזזו. כשאין פסוק במסורה דומה מספיק, הפסוק היווני עומד בשורה משלו.

נתוני המילים היווניים

אין ניתוח מילה במילה ברישיון פתוח של היוונית של ברנטון, ולכן כל מילה יוונית מותאמת לניתוח השכיח ביותר של אותה צורה בתרגום השבעים של סוויט שברישיון פתוח (המנתח Morpheus), ואחר כך לערך מילוני. כ-95% מהמילים מזוהות. ניתוחים של צורות דו-משמעיות (למשל αὐτοῦ, τοῦ) עלולים להיות שגויים; הכרטיס כותב "ניתוח אוטומטי" כתזכורת.