Textorah

ישעיהו 2

1
הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם
The word that Isaiah the son of Amoz saw concerning Judah and Jerusalem.
Ὁ λόγος ὁ γενόμενος πρὸς Ἡσαΐαν υἱὸν Ἀμὼς περὶ τῆς Ἰουδαίας, καὶ περὶ Ἱερουσαλήμ.
The word which came to Isaiah the son of Amoz concerning Judea, and concerning Jerusalem.
2
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית־יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל־הַגּוֹיִם
And it shall come to pass in the end of days, that the mountain of HaShem'S house shall be established as the top of the mountains, and shall be exalted above the hills; and all nations shall flow unto it.
Ὅτι ἔσται ἐν ταῖς ἐσχάταις ἡμέραις ἐμφανὲς τὸ ὄρος Κυρίου, καὶ ὁ οἶκος τοῦ Θεοῦ ἐπʼ ἄκρου τῶν ὀρέων, καὶ ὑψωθήσεται ὑπεράνω τῶν βουνῶν, καὶ ἥξουσιν ἐπʼ αὐτὸ πάντα τὰ ἔθνη.
For in the last days the mountain of the Lord shall be glorious, and the house of God [shall be] on the top of the mountains, and it shall be exalted above the hills; and all nations shall come to it.
3
וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל־הַר־יְהוָה אֶל־בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר־יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם
And many peoples shall go and say: 'Come ye, and let us go up to the mountain of HaShem, to the house of the G-d of Jacob; and He will teach us of His ways, and we will walk in His paths.' For out of Zion shall go forth the law, and the word of HaShem from Jerusalem.
Καὶ πορεύσονται ἔθνη πολλὰ, καὶ ἐροῦσι, δεῦτε καὶ ἀναβῶμεν εἰς τὸ ὄρος Κυρίου, καὶ εἰς τὸν οἶκον τοῦ Θεοῦ Ἰακὼβ, καὶ ἀναγγελεῖ ἡμῖν τὴν ὁδὸν αὐτοῦ, καὶ πορευσόμεθα ἐν αὐτῇ· ἐκ γὰρ Σιὼν ἐξελεύσεται νόμος, καὶ λόγος Κυρίου ἐξ Ἱερουσαλήμ.
And many nations shall go and say, Come, and let us go up to the mountain of the Lord, and to the house of the God of Jacob; and he will tell us his way, and we will walk in it: for out of Zion shall go forth the law, and the word of the Lord out of Jerusalem.
4
וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא־יִשָּׂא גוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה
And He shall judge between the nations, and shall decide for many peoples; and they shall beat their swords into plowshares, and their spears into pruninghooks; nation shall not lift up sword against nation, neither shall they learn war any more.
Καὶ κρινεῖ ἀναμέσον τῶν ἐθνῶν, καὶ ἐξελέγξει λαὸν πολύν· καὶ συγκόψουσι τὰς μαχαίρας αὐτῶν εἰς ἄροτρα, καὶ τὰς ζιβύνας αὐτῶν εἰς δρέπανα· καὶ οὐ λήψεται ἔθνος ἐπʼ ἔθνος μάχαιραν, καὶ οὐ μὴ μάθωσιν ἔτι πολεμεῖν.
And he shall judge among the nations, and shall rebuke many people: and they shall beat their swords into plowshares, and their spears into sickles: and nation shall not take up sword against nation, neither shall they learn to war anymore.
5
בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה
O house of Jacob, come ye, and let us walk in the light of HaShem.
Καὶ νῦν ὁ οἶκος Ἰακὼβ, δεῦτε πορευθῶμεν τῷ φωτὶ Κυρίου.
And now, O house of Jacob, come, [and] let us walk in the light of the Lord.
6
כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ
For Thou hast forsaken Thy people the house of Jacob; for they are replenished from the east, and with soothsayers like the Philistines, and they please themselves in the brood of aliens.
Ἀνῆκεν γὰρ τὸν λαὸν αὐτοῦ τὸν οἶκον τοῦ Ἰσραήλ· ὅτι ἐνεπλήσθη ὡς τὸ ἀπʼ ἀρχῆς ἡ χώρα αὐτῶν κληδονισμῶν, ὡς ἡ τῶν ἀλλοφύλων, καὶ τέκνα πολλὰ ἀλλόφυλα ἐγενήθη αὐτοῖς.
For he has forsaken his people the house of Israel, because their land is filled as at the beginning with divinations, as the [land] of the Philistines, and many strange children were born to them.
7
וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו
Their land also is full of silver and gold, neither is there any end of their treasures; their land also is full of horses, neither is there any end of their chariots.
Ἐνεπλήσθη γὰρ ἡ χώρα αὐτῶν ἀργυρίου καὶ χρυσίου, καὶ οὐκ ἦν ἀριθμὸς τῶν θησαυρῶν αὐτῶν· καὶ ἐνεπλήσθη ἡ γῆ ἵππων, καὶ οὐκ ἦν ἀριθμὸς τῶν ἁρμάτων αὐτῶν.
For their land is filled with silver and gold, and there was no number of their treasures; their land also is filled with horses, and there was no number of their chariots.
8
וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו
Their land also is full of idols; every one worshippeth the work of his own hands, that which his own fingers have made.
Καὶ ἐνεπλήσθη ἡ γῆ βδελυγμάτων τῶν ἔργων τῶν χειρῶν αὐτῶν, καὶ προσεκύνησαν οἷς ἐποίησαν οἱ δάκτυλοι αὐτῶν.
And the land is filled with abominations, [even] the works of their hands; and they have worshiped [the works] which their fingers made.
9
וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל־אִישׁ וְאַל־תִּשָּׂא לָהֶם
And man boweth down, and man lowereth himself; and Thou canst not bear with them.
Καὶ ἔκυψεν ἄνθρωπος, καὶ ἐταπεινώθη ἀνήρ, καὶ οὐ μὴ ἀνήσω αὐτούς.
And the mean man bowed down, and the great man was humbled: and I will not pardon them.
10
בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ
Enter into the rock, and hide thee in the dust, from before the terror of HaShem, and from the glory of His majesty.
Καὶ νῦν εἰσέλθετε εἰς τὰς πέτρας, καὶ κρύπτεσθε εἰς τὴν γῆν ἀπὸ προσώπου τοῦ φόβου Κυρίου, καὶ ἀπὸ τῆς δόξης τῆς ἰσχύος αὐτοῦ, ὅταν ἀναστῇ θραῦσαι τὴν γῆν.
Now therefore enter ye into the rocks, and hide yourselves in the earth, for fear of the Lord, and by reason of the glory of his might, when he shall arise to strike terribly the earth.
11
עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא
The lofty looks of man shall be brought low, and the haughtiness of men shall be bowed down, and HaShem alone shall be exalted in that day.
Οἱ γὰρ ὀφθαλμοὶ Κυρίου ὑψηλοί, ὁ δὲ ἄνθρωπος ταπεινός· καὶ ταπεινωθήσεται τὸ ὕψος τῶν ἀνθρώπων, καὶ ὑψωθήσεται Κύριος μόνος ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ.
For the eyes of the Lord are high, but man is low; and the haughtiness of men shall be brought low, and the Lord alone shall be exalted in that day.
12
כִּי יוֹם לַיהוָה צְבָאוֹת עַל כָּל־גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל־נִשָּׂא וְשָׁפֵל
For HaShem of hosts hath a day upon all that is proud and lofty, and upon all that is lifted up, and it shall be brought low;
Ἡμέρα γὰρ Κυρίου σαβαὼθ ἐπὶ πάντα ὑβριστὴν καὶ ὑπερήφανον καὶ ἐπὶ πάντα ὑψηλὸν καὶ μετέωρον, καὶ ταπεινωθήσονται.
For the day of the Lord of hosts shall be upon everyone that is proud and haughty, and upon everyone that is high and towering, and they shall be brought down;
13
וְעַל כָּל־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל־אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן
And upon all the cedars of Lebanon that are high and lifted up, and upon all the oaks of Bashan;
Καὶ ἐπὶ πᾶσαν κέδρον τοῦ Λιβάνου τῶν ὑψηλῶν καὶ μετεώρων, καὶ ἐπὶ πᾶν δένδρον βαλάνου Βασάν,
and upon every cedar of Lebanon, of them that are high and towering, and upon every oak of Bashan,
14
וְעַל כָּל־הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כָּל־הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת
And upon all the high mountains, and upon all the hills that are lifted up;
καὶ ἐπὶ πᾶν ὑψηλὸν ὄρος, καὶ ἐπὶ πάντα βουνὸν ὑψηλόν,
and upon every high mountain, and upon every high hill,
15
וְעַל כָּל־מִגְדָּל גָּבֹהַ וְעַל כָּל־חוֹמָה בְצוּרָה
And upon every lofty tower, and upon every fortified wall;
καὶ ἐπὶ πάντα πύργον ὑψηλὸν, καὶ ἐπὶ πᾶν τεῖχος ὑψηλόν,
and upon every high tower, and upon every high wall,
16
וְעַל כָּל־אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל־שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה
And upon all the ships of Tarshish, and upon all delightful imagery.
καὶ ἐπὶ πᾶν πλοῖον θαλάσσης, καὶ ἐπὶ πᾶσαν θέαν πλοίων κάλλους.
and upon every ship of the sea, and upon every display of fine ships.
17
וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא
And the loftiness of man shall be bowed down, and the haughtiness of men shall be brought low; and HaShem alone shall be exalted in that day.
Καὶ ταπεινωθήσεται πᾶς ἄνθρωπος, καὶ πεσεῖται ὕβρις τῶν ἀνθρώπων, καὶ ὑψωθήσεται Κύριος μόνος ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ.
And every man shall be brought low, and the pride of men shall fall: and the Lord alone shall be exalted in that day.
18
וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף
And the idols shall utterly pass away.
Καὶ τὰ χειροποίητα πάντα κατακρύψουσιν,
And they shall hide all [idols] made with hands,
19
וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ
And men shall go into the caves of the rocks, and into the holes of the earth, from before the terror of HaShem, and from the glory of His majesty, when He ariseth to shake mightily the earth.
εἰσενέγκαντες εἰς τὰ σπήλαια, καὶ εἰς τὰς σχισμὰς τῶν πετρῶν, καὶ εἰς τὰς τρώγλας τῆς γῆς, ἀπὸ προσώπου τοῦ φόβου Κυρίου, καὶ ἀπὸ τῆς δόξης τῆς ἰσχύος αὐτοῦ, ὅταν ἀναστῇ θραῦσαι τὴν γῆν.
having carried [them] into the caves, and into the clefts of the rocks, and into the caverns of the earth, for fear of the Lord, and by reason of the glory of his might, when he shall arise to strike terribly the earth.
20
בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ־לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֺת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים
In that day a man shall cast away his idols of silver, and his idols of gold, which they made for themselves to worship, to the moles and to the bats;
τῇ γὰρ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἐκβαλεῖ ἄνθρωπος τὰ βδελύγματα αὐτοῦ τὰ ἀργυρᾶ καὶ τὰ χρυσᾶ, ἃ ἐποίησαν προσκυνεῖν τοῖς ματαίοις καὶ ταῖς νυκτερίσι,
For in that day a man shall cast forth his silver and gold abominations, which they made [in order] to worship vanities and bats;
21
לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ
To go into the clefts of the rocks, and into the crevices of the crags, from before the terror of HaShem, and from the glory of His majesty, when he ariseth to shake mightily the earth.
τοῦ εἰσελθεῖν εἰς τὰς τρώγλας τῆς στερεᾶς πέτρας, καὶ εἰς τὰς σχισμὰς τῶν πετρῶν, ἀπὸ προσώπου τοῦ φόβου Κυρίου, καὶ ἀπὸ τῆς δόξης τῆς ἰσχύος αὐτοῦ, ὅταν ἀναστῇ θραῦσαι τὴν γῆν.
to enter into the caverns of the solid rock, and into the clefts of the rocks, for fear of the Lord, and by reason of the glory of his might, when he shall arise to strike terribly the earth.
22
חִדְלוּ לָכֶם מִן־הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי־בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא
Cease ye from man, in whose nostrils is a breath; for how little is he to be accounted!

איך זה עובד

קורא מקבילי לתנ"ך ולעדי הנוסח העתיקים ביותר שלו: נוסח המסורה, התורה השומרונית, מגילות מדבר יהודה ותרגום השבעים, כל אחד עם תרגום לאנגלית היכן שיש כזה.

קריאת פרק

בחרו ספר ופרק בראש העמוד, או הקלידו מראה מקום בתיבת מעבר אל (ישעיהו 53:11, שמואל א 3, וגם בקיצורים באנגלית: Isa 53:11, 1 Sam 3, ii kgs 2, ben sira 51). שם המשותף לכמה ספרים ממוספרים (sam, kings, chr, macc) פותח את הראשון שבהם אלא אם תוסיפו את המספר. מקשי החצים עוברים בין פרקים, ושורת הכתובת שומרת קישור לפסוק שלחצתם עליו, כך שאפשר לסמן מקום או לשתף אותו.

כל שורה היא פסוק אחד. השורות הולכות לפי מספור הפסוקים של נוסח המסורה, כך שעמודות העברית, JPS והתורה השומרונית מקבילות במדויק. תרגום השבעים ממוספר אחרת במקומות רבים (תהלים, ירמיהו, שמות לה–מ, חלקים ממלכים, משלי, דניאל, ועשרות גבולות פרקים). פסוקיו ממוקמים מול מקביליהם בנוסח המסורה, ותגית קטנה כגון 50:3 מראה את המספר של תרגום השבעים עצמו כשהוא שונה. פסוקים יווניים שאין להם מקבילה בנוסח המסורה (למשל תפילת עזריה בדניאל ג) מופיעים לפי סדר הקריאה כשורות נפרדות המסומנות LXX.

עמודות

התגיות בראש העמוד מפעילות ומכבות עמודות. גררו תגית (או כותרת עמודה) כדי לשנות סדר; כשתגית בפוקוס, מקשי ← → מזיזים אותה. הבחירה נשמרת. העמודות השומרוניות מופיעות רק בבראשית–דברים; עמודת המגילות מופיעה בכל מקום ששרד כתב יד, כולל בן סירא. עמודות המסומנות † הן ברישיון לשימוש לא מסחרי בלבד.

מילים: מילון וקונקורדנציה

העבירו את העכבר על כל מילה עברית (נוסח המסורה, השומרוני או המגילות) או על כל מילה יוונית כדי לראות את צורתה המילונית, מספר סטרונג, פירוש קצר ודקדוק. לחיצה על המילה פותחת את הקונקורדנציה בצד: הערך המילוני המלא, ואחריו כל ההיקרויות לפי ספרים — בעברית בנפרד לנוסח המסורה, לתורה השומרונית ולמגילות (עם שם כתב היד). לחיצה על מראה מקום מעבירה אליו; כל צורות המילה בפרק מודגשות. אפשר גם להקליד מילה או מספר סטרונג בתיבת מילון בראש העמוד.

בנוסח המסורה, כתיב (הצורה הכתובה, ללא ניקוד) מופיע באפור מיד לפני הקרי (הצורה הנקראת); לשניהם הערך המילוני של הקרי.

שינויי נוסח

התורה השומרונית וכל מגילה מושוות מילה במילה לנוסח המסורה של אותו פסוק:

במגילות, אותיות בסוגריים הן השלמה של עורך מודרני ואינן נחשבות לעולם כשינוי נוסח; אותיות עם נקודה מעליהן אינן ודאיות; ◦ הוא שריד של אות שאינה קריאה. כתבי יד שנכתבו בכתב העברי הקדום, ושמות קודש שמגילות בכתב מרובע כותבות בכתב העברי הקדום, מוצגים באותיות עבריות קדומות (אפשר לשנות תחת תצוגה). העבירו את העכבר על כתב יד כדי לראות את מהדורתו. תצוגה ← מגילות מדבר יהודה יכולה להסתיר כתבי יד המסכימים עם נוסח המסורה, או להסיר את ההשלמות ולהציג רק את מה ששרד.

ההשוואה אוטומטית. היא מתאימה מילים לפי הכתיב, ולכן החלפת סדר או קטע ארוך שנוסח מחדש עלולים להיות מסומנים באופן לא מושלם, וכלל הכתיב אינו יכול להבחין בין סיומת לבין אם קריאה. ראו בצבעים כלי עזר לאיתור, ובדקו במהדורה מדעית לפני שבונים טיעון על קריאה.

ספרים מחוץ לתנ"ך

מלבד הספרים שרק בתרגום השבעים, רשימת הספרים כוללת את חנוך א ואת היובלים ("ספרים קדומים אחרים"), בתרגום האנגלי של ר"ה צ'רלס ולצדם העותקים מקומראן, ולספר תהלים יש פרק קנא. לעותקי המגילות שלהם — כמו לאלה של טוביה ובן סירא — אין מספרי פסוקים בנתונים: כל קטע ממוקם לפי זיהויו בפרסום, ושורותיו מחולקות על פני הפסוקים האלה, ולכן גבולות הפסוקים המדויקים הם בקירוב. עותקים בארמית (טוביה 4Q196–199 וכל חנוך) מסומנים "ארמית" ואין להם חיפוש מילים.

מובאות בספרות חז"ל

הסימן הקטן ❝ מתחת למספר הפסוק פותח את המקומות בספרות חז"ל המביאים את הפסוק — משנה, תוספתא, שני התלמודים, מדרש, תרגום וקבלה (ואם מסמנים את התיבה, גם הלכה, תפילה ומחשבה מאוחרות) — הנטענים בזמן אמת מספריא, ולכן נדרש חיבור לאינטרנט. כל מקום מופיע עם תאריך החיבור לפי ספריא וקישור לקריאתו שם. הקישורים של ספריא כוללים גם רמזים ודיונים ולא רק ציטוטים; אלה שספריא מסווגת כציטוטים מסומנים. זה עובד לתנ"ך, לבן סירא (לפי מספור כהנא, למשל מובאות התלמוד מבן סירא), לטוביה וליובלים. בחנוך א, שחז"ל אינם מביאים, מוצגים במקום זאת המקומות בזוהר על "ספר חנוך".

כיצד מותאם תרגום השבעים

כל פסוק יווני ממוקם בשילוב של שלושה דברים: הטבלה המקובלת של התאמות הפסוקים בין תרגום השבעים לנוסח המסורה (lxx.vrs של SIL), טבלת ההבדלים בין מספור נוסח המסורה למספור האנגלי, והשוואה בין התרגום האנגלי של ברנטון לתרגום JPS, המאשרת כל צימוד ומגלה פסוקים שזזו. כשאין פסוק במסורה דומה מספיק, הפסוק היווני עומד בשורה משלו.

נתוני המילים היווניים

אין ניתוח מילה במילה ברישיון פתוח של היוונית של ברנטון, ולכן כל מילה יוונית מותאמת לניתוח השכיח ביותר של אותה צורה בתרגום השבעים של סוויט שברישיון פתוח (המנתח Morpheus), ואחר כך לערך מילוני. כ-95% מהמילים מזוהות. ניתוחים של צורות דו-משמעיות (למשל αὐτοῦ, τοῦ) עלולים להיות שגויים; הכרטיס כותב "ניתוח אוטומטי" כתזכורת.

על הטקסטים

מהי כל עמודה, מאין היא באה, ומה כדאי לזכור בקריאתה.

נוסח המסורה — כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר)

נוסח המסורה הוא התנ"ך כפי שמסרוהו בעלי המסורה, חכמי סופרים שפעלו בטבריה ובמקומות אחרים בערך מהמאה השביעית עד העשירית, וקבעו את הניקוד, הטעמים וההערות שבשוליים (המסורה) סביב נוסח עיצורי שהיה כבר יציב בעיקרו במאות הראשונה–השנייה לספירה. כתב יד לנינגרד (סנקט פטרבורג, Firkovich I B 19 A), שנכתב בשנת 1008/1009 לפי מסורת בן אשר, הוא כתב היד השלם העתיק ביותר של התנ"ך; כתר ארם צובא, הקדום ממנו במעט, איבד את רוב התורה ב-1947. הוא הבסיס למהדורות המדעיות המקובלות (BHK, BHS, BHQ).

מהדורת וסטמינסטר של כתב יד לנינגרד היא תעתיק דיגיטלי שלו שהוא נחלת הכלל, המתוחזק בידי מרכז ג'יי אלן גרובס בסמינר התאולוגי וסטמינסטר. במהדורה זו כתיב מופיע כמילה נפרדת ללא ניקוד לפני הקרי המנוקד.

JPS 1917 — The Holy Scriptures according to the Masoretic Text

התרגום האנגלי הראשון של המקרא שהוכן בידי ועדה של חוקרים יהודים עבור החברה היהודית להוצאת ספרים באמריקה (JPS), בעריכתו הראשית של מקס מרגוליס, ויצא לאור ב-1917. לשונו הולכת במכוון אחר מקצב תרגום המלך ג'יימס והגרסה המתוקנת, אבל תרגומיו הולכים אחר נוסח המסורה ומסורת הפרשנות היהודית, והוא שומר על חלוקת הפרקים והפסוקים העברית. הוא נחלת הכלל; ממשיכו, ה-New JPS (תנ"ך, 1985), אינו כזה. המהדורה האלקטרונית שבה משתמשים כאן כותבת את שמות הקודש "HaShem" ו-"G-d".

תרגום השבעים — היוונית של ברנטון והתרגום האנגלי המעודכן של ברנטון

תרגום השבעים הוא התרגום היהודי של כתבי הקודש העבריים ליוונית. התורה תורגמה באלכסנדריה במאה השלישית לפני הספירה (איגרת אריסטיאס מספרת את האגדה על 72 המתרגמים בימי תלמי השני); שאר הספרים באו אחריה במהלך מאתיים השנים הבאות. מכיוון שנעשה מכתבי יד עבריים קדומים מנוסח המסורה, הוא משמר לעתים קרובות נוסח עברי שונה: ספר ירמיהו קצר בכשביעית ובסדר שונה (נוסח עברי קצר מסוג זה שרד בקומראן ב-4QJerb,d), ספר איוב קצר בכשישית, ולאסתר ולדניאל יש תוספות ארוכות. זה היה המקרא של פילון, יוספוס וכותבי הברית החדשה, והוא נעשה ל"ברית הישנה" של הכנסייה היוונית — מה שהביא מתרגמים יהודים (עקילס, סימכוס, תאודוטיון) להכין עיבודים קרובים יותר לעברית.

סר לנסלוט ברנטון פרסם תרגום אנגלי ב-1844 ומהדורה יוונית–אנגלית ב-1851. היוונית שלו היא בעיקרה המהדורה הסיקסטינית (הרומית) משנת 1587, ההולכת אחר קודקס ותיקנוס מהמאה הרביעית. היא ישנה ופחות ביקורתית מהמהדורות המודרניות של ראלפס (1935) וגטינגן, שהן מוגנות בזכויות יוצרים. העמודה האנגלית היא ברנטון המעודכן (אדם בויד, 2020), תרגומו של ברנטון בכתיב ובניסוח מודרניים, שהוקדש לנחלת הכלל.

התורה השומרונית †

התורה כפי שנשתמרה בקהילה השומרונית בהר גריזים (שכם), כתובה בכתב השומרוני, צאצא של הכתב העברי הקדום. היא שונה מנוסח המסורה בכ-6,000 מקומות, רובם בכתיב או בדקדוק; בכ-1,900 מהם היא מסכימה עם תרגום השבעים. כמה קריאות הן שומרוניות מובהקות, ובראשן הציווי לבנות מזבח בהר גריזים שנוסף אחרי עשרת הדברות (שמות כ, יז; דברים ה, כא) ו"גריזים" במקום "עיבל" בדברים כז, ד. רבות אחרות — הרחבות מתאימות המעתיקות פסוקים ממקום אחד למקבילו — משותפות לכתבי יד "קדם-שומרוניים" מקומראן כגון 4QpaleoExodm ו-4QNumb, ומראות שסוג נוסח זה קדום מהפילוג השומרוני.

חוקרים באירופה למדו עליה ב-1616, כשפייטרו דלה ואלה הביא כתב יד מדמשק; היא נדפסה בפוליגלוטות של פריז (1645) ולונדון (1657), הושוותה בידי בנג'מין קניקוט (1776–1780) ונערכה מהדורה ביקורתית בידי אוגוסט פון גאל (1914–1918). העברית כאן היא הטקסט הדיגיטלי של אלכסנדר סיגלוב, על פי קניקוט ובבדיקה מול פון גאל; האנגלית היא עיבודו של סיגלוב לתרגום המלך ג'יימס לפי הקריאות השומרוניות. למחקר המודרני ראו את מהדורת אברהם טל של כתב יד שכם 6 ואת ה-editio maior הביקורתית של שטפן שורך.

מגילות מדבר יהודה וכתבי יד אחרים ממדבר יהודה †

בין 1947 ל-1956 נמצאו באחת-עשרה מערות ליד חירבת קומראן שרידיהם של כ-950 כתבי יד. כ-230 מהם מקראיים — כל ספרי התנ"ך מיוצגים מלבד אסתר, מקטעים זעירים ועד מגילת ישעיהו השלמה (1QIsaa) — מבערך 250 לפני הספירה עד 68 לספירה. הם קדומים בכאלף שנה מכתב יד לנינגרד. רובם קרובים לאבי נוסח המסורה ("קדם-מסורתיים"), אך אחרים מסכימים עם תרגום השבעים (4QJerb, ובמקומות 4QSama), עם סוג הנוסח השומרוני, או עם אף אחד מהם — עדות לכך שכמה צורות של הטקסט נפוצו זו לצד זו לפני שנוסח המסורה גבר.

כתבי יד מאתרים אחרים משלימים את התמונה: מצדה (לפני נפילתה ב-73/74 לספירה; נחפרה בידי יגאל ידין, 1963–1965) ומקומות המסתור מימי מרד בר כוכבא בוואדי מורבעאת ובנחל חבר (132–135 לספירה), שהטקסטים המקראיים שלהם כבר כמעט זהים לנוסח המסורה, וכן נחל צאלים, ואדי סדיר ונחל ערוגות. הפרסום הרשמי הוא סדרת Discoveries in the Judaean Desert (אוקספורד, 1955–2010).

התעתיקים כאן הם של מרטין ג' אבג, ג'יימס א' בולי ואדוארד מ' קוק, כפי שהומרו בידי מרכז אאפ טלסטרה למקרא ומחשב (ETCBC). כל כתב יד מסומן בסימנו (למשל 4QIsad), במספרו ב-DJD, במקום הממצא ובטור או בקטע ובשורה. מלבד כתבי היד המקראיים, העותקים של בן סירא, טוביה, חנוך א, היובלים ותהלים קנא מוצגים תחת הספרים האלה. לא כל כתב יד נמצא במאגר — בעיקר חסרות המגילות היווניות (כגון מגילת תרי עשר היוונית מנחל חבר), ומגילת בן סירא ממצדה נוספה בנפרד (ראו בן סירא).

בן סירא

חכמת ישוע בן אלעזר בן סירא, שחוברה בעברית בירושלים בערך ב-190–180 לפני הספירה ותורגמה ליוונית בידי נכדו במצרים אחרי 132 לפני הספירה (הקדמתו מסבירה את הקושי שבתרגום מעברית ליוונית). הספר שייך לתרגום השבעים ולקנון הקתולי והאורתודוקסי (בלטינית Ecclesiasticus), אך לא לקנון היהודי, אף שהתלמוד והמדרש מביאים ממנו. נוסחו העברי אבד למערב עד 1896, כשסולומון שכטר, אגנס לואיס ומרגרט גיבסון זיהו העתקות מימי הביניים בגניזה הקהירית; העתקות עבריות עתיקות נמצאו אחר כך בקומראן ובמצדה.

כשני שלישים מהעברית ידועים כיום, משישה כתבי יד מהגניזה מימי הביניים (A–F, המאות ה-10–12) ומשלושה עתיקים: 2QSir (2Q18; סירא ו 14–15, 20–32), האקרוסטיכון של סירא נא 13–20, 30 במגילת התהלים 11QPsa (טורים 21–22), ומגילת מצדה (Mas1h), שמצא יגאל ידין ב-1964 בחדר בחומת הסוגרים של המצודה ופורסמה ב-1965: שבעה טורים ובהם סירא לט 27–מד 17, שהועתקו בתחילת המאה הראשונה לפני הספירה, מעט יותר ממאה שנה אחרי המחבר. הסכמתה עם כתב יד B מהגניזה הראתה שההעתקות מימי הביניים נובעות מהעברית העתיקה ולא מתרגום חוזר מיוונית או מסורית.

כאן הספר מוצג ביוונית ובאנגלית של ברנטון. העמודה העברית היא מהדורת כהנא, כפי שתועתקה בוויקיטקסט העברי והופצה בידי ספריא (CC BY-SA): טקסט רציף הבנוי על כתבי היד מהגניזה, שבו מילים ב[סוגריים] הן השלמותיו של כהנא; פרקים שלא שרדה מהם עברית ריקים. כהנא ממספר את הפסוקים לפי הסדר העברי — ביוונית שני גושים של פרקים ל–לו מוחלפים — ולכן פסוקיו הותאמו לפסוקי ברנטון לפי התוכן עבור אתר זה, ומספרו שלו מוצג כ"עבר׳" כשהוא שונה. עמודת המגילות מציגה את שלושת העדים העתיקים; נוסח מצדה הוא תעתיקו של אריק ריימונד מ-bensira.org. מיקומם נעשה עבור אתר זה בהתאמת הטקסט; אין נוסח מסורה להשוות אליו, ולכן לא מסומנים שינויי נוסח.

תהלים קנא

ספר התהלים של תרגום השבעים מסתיים במזמור קצר "מחוץ למניין", שבו דוד נזכר כיצד רעה את צאן אביו, במשיחתו ובניצחונו על גלית. הוא שייך למקרא היווני, הסורי והחבשי אך לא לעברי, ונחשב זמן רב כחיבור יווני — עד שמגילת התהלים ממערה 11 בקומראן (11QPsa, שפורסמה בידי ג'יימס סנדרס ב-1965) התגלתה כמכילה מקור עברי ארוך יותר בטור ה-28 שלה, כשני שירים (קנא א על נגינתו של דוד ועל משיחתו, קנא ב, הקטוע, על גלית). היוונית היא תרגום מקוצר שלהם. המזמור מוצג כפרק קנא של תהלים, ושורות המגילה תחת הפסוקים היווניים שהן מקבילות להם.

טוביה

נובלה יהודית מהגולה המזרחית (כנראה המאה השלישית–השנייה לפני הספירה): טוביה החסיד, שהתעוור בנינוה, שולח את בנו טוביה לגבות כסף במדי, ובדרך מדריכו המלאך רפאל במסווה; בדרך נושא טוביה את שרה ומבריח את השד אשמדאי. הספר נמצא בתרגום השבעים ובקנון הקתולי והאורתודוקסי. הוא שרד בשתי צורות יווניות — קצרה (קודקס ותיקנוס ואלכסנדרינוס, שברנטון מדפיס) וארוכה (קודקס סינאיטיקוס) — והעותקים מקומראן, ארבעה בארמית (4Q196–199) ואחד בעברית (4Q200), שפרסם ג'וזף פיצמאייר ב-1995, הולכים אחר הצורה הארוכה, הנחשבת כיום בדרך כלל לקרובה יותר למקור. מיקום הפסוקים שלהם כאן הולך אחר זיהוייו של פיצמאייר.

חנוך א

קובץ של חמישה חיבורים המיוחסים לחנוך, השביעי לאדם, ש"התהלך את האלהים" (בראשית ה, כד): ספר העירים (פרקים 1–36, המאה השלישית לפני הספירה), על המלאכים שירדו אל בנות האדם; המשלים (37–71); הספר האסטרונומי (72–82); ספר החלומות (83–90), ובו "חזון החיות" על תולדות ישראל; ואיגרת חנוך (91–108). הוא מובא באיגרת יהודה (א, 14–15) והוא קנוני בכנסייה האורתודוקסית האתיופית, שנוסחה בגעז הוא הטקסט השלם היחיד; ביוונית שרד כשליש. יוזף מיליק פרסם ב-1976 את הקטעים הארמיים ממערה 4 בקומראן: אחד-עשר עותקים, המכסים כל חלק מלבד המשלים, העתיק שבהם מבערך 200 לפני הספירה. האנגלית היא תרגומו של ר"ה צ'רלס משנת 1917 מהגעז (נחלת הכלל). המגילות האסטרונומיות (4Q208–211) מכילות לוח ארוך בהרבה מזה שבגעז; רק הקטעים המעטים שבהן התואמים לפרקים 76–82 ממוקמים.

היובלים

שכתוב של בראשית ושל שמות א–יד כפי שנגלו למשה בסיני בידי "מלאך הפנים", מתוארך לפי לוח של יובלים בני 49 שנה ושנת שמש בת 364 יום (אמצע המאה השנייה לפני הספירה). כמו חנוך א, הוא קנוני רק בכנסייה האתיופית, שנוסחה בגעז הוא הטקסט השלם היחיד; חלקים שרדו בלטינית, בסורית ובציטוטים ביוונית. בקומראן נמצאו קטעים מכחמישה-עשר עותקים עבריים, יותר מרוב ספרי המקרא, והם פורסמו ב-DJD 13 (ונדרקם ומיליק, 1994) וב-DJD 23. האנגלית היא תרגומו של ר"ה צ'רלס משנת 1917 (נחלת הכלל).

נתוני המילון והקונקורדנציה

המילים העבריות נושאות את הניתוח של Translators Amalgamated Hebrew OT של STEPBible (טינדייל האוס, קיימברידג'): מספרי סטרונג מורחבים — המספור של ג'יימס סטרונג משנת 1890, בחלוקה משנה לפי מילון בראון–דרייבר–בריגס (1906) — עם ניתוח צורני מ-ETCBC ו-BDB מקוצר להגדרות. מילים שומרוניות ומילות המגילות מקבלות את הניתוח של המילה המקבילה בנוסח המסורה, או, כשהן שונות, של אותה צורה כתובה במקום אחר בנוסח המסורה. המילים היווניות מותאמות דרך תרגום השבעים של סוויט והמנתח Morpheus למילון היווני של STEPBible, המבוסס על אבוט-סמית (1922) ועל לידל–סקוט–ג'ונס.

† ברישיון לשימוש לא מסחרי בלבד. קרדיטים ורישיונות מלאים: קרדיטים ורישיונות.