Textorah

ברוך 2

1
Καὶ ἔστησε Κύριος τὸν λόγον αὐτοῦ, ὃν ἐλάλησεν ἐφʼ ἡμᾶς, καὶ ἐπὶ τοὺς δικαστὰς ἡμῶν, τοὺς δικάσαντας τὸν Ἰσραὴλ, καὶ ἐπὶ τοὺς βασιλεῖς ἡμῶν, καὶ ἐπὶ τοὺς ἄρχοντας ἡμῶν,
Therefore the Lord hath made good his word, which he pronounced against us, and against our judges that judged Israel, and against our kings, and against our princes, and against the men of Israel and Judah,
2
καὶ ἐπὶ ἄνθρωπον Ἰσραὴλ καὶ Ἰούδα, τοῦ ἀγαγεῖν ἐφʼ ἡμᾶς κακὰ μεγάλα, ἃ οὐκ ἐποιήθη ὑποκάτω παντὸς τοῦ οὐρανοῦ, καθὰ ἐποίησεν ἐν Ἱερουσαλὴμ, κατὰ τὰ γεγραμμένα ἐν τῷ νόμῳ Μωυσῆ,
to bring upon us great plagues, such as never happened under the whole heaven, as it came to pass in Jerusalem, according to the things that were written in the law of Moses;
3
τοῦ φαγεῖν ἡμᾶς, ἄνθρωπον σάρκας υἱοῦ αὐτοῦ, καὶ ἄνθρωπον σάρκας θυγατρὸς αὐτοῦ.
that a man should eat the flesh of his own son, and the flesh of his own daughter.
4
Καὶ ἔδωκεν αὐτοὺς ὑποχειρίους πάσαις ταῖς βασιλείαις ταῖς κύκλῳ ἡμῶν, εἰς ὀνειδισμὸν, καὶ ἄβατον ἐν πᾶσι τοῖς λαοῖς τοῖς κύκλῳ, οὗ διέσπειρεν αὐτοὺς Κύριος ἐκεῖ.
Moreover he hath delivered them to be in subjection to all the kingdoms that are round about us, to be as a reproach and desolation among all the people round about, where the Lord hath scattered them.
5
Καὶ ἐγενήθησαν ὑποκάτω καὶ οὐκ ἐπάνω, ὅτι ἡμάρτομεν Κυρίῳ Θεῷ ἡμῶν, πρὸς τὸ μὴ ἀκούειν τῆς φωνῆς αὐτοῦ.
Thus we were cast down, and not exalted, because we have sinned against the Lord our God, and have not been obedient unto his voice.
6
Τῷ Κυρίῳ Θεῷ ἡμῶν ἡ δικαιοσύνη, ἡμῖν δὲ καὶ τοῖς πατράσιν ἡμῶν ἡ αἰσχύνη τῶν προσώπων, ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη.
To the Lord our God [appertaineth] righteousness: but unto us and to our fathers open shame, as [appeareth] this day.
7
Ἃ ἐλάλησε Κύριος ἐφʼ ἡμᾶς, πάντα τὰ κακὰ ταῦτα ἃ ἦλθεν ἐφʼ ἡμᾶς,
[For] all these plagues are come upon us, which the Lord hath pronounced against us.
8
καὶ οὐκ ἐδεήθημεν τοῦ προσώπου Κυρίου, τοῦ ἀποστρέψαι ἕκαστον ἀπὸ τῶν νοημάτων τῆς καρδίας αὐτῶν τῆς πονηρᾶς.
Yet have we not prayed before the Lord, that we might turn every one from the imaginations of his wicked heart.
9
Καὶ ἐγρηγόρησε Κύριος ἐπὶ τοῖς κακοῖς, καὶ ἐπήγαγε Κύριος ἐφʼ ἡμᾶς, ὅτι δίκαιος ὁ Κύριος ἐπὶ πάντα τὰ ἔργα αὐτοῦ, ἃ ἐνετείλατο ἡμῖν.
Wherefore the Lord watched over us for evil, and the Lord hath brought it upon us: for the Lord is righteous in all his works which he hath commanded us.
10
Καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς αὐτοῦ, πορεύεσθαι τοῖς προστάγμασι Κυρίου, οἷς ἔδωκε κατὰ πρόσωπον ἡμῶν·
Yet we have not hearkened unto his voice, to walk in the commandments of the Lord, that he hath set before us.
11
Καὶ νῦν Κύριε ὁ Θεὸς Ἰσραὴλ, ὃς ἐξήγαγες τὸν λαόν σου ἐκ γῆς Αἰγύπτου, ἐν χειρὶ κραταιᾷ, καὶ ἐν σημείοις, καὶ ἐν τέρασι, καὶ ἐν δυνάμει μεγάλῃ, καὶ ἐν βραχίονι ὑψηλῷ, καὶ ἐποίησας σεαυτῷ ὄνομα, ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη,
And now, O Lord God of Israel, that hast brought thy people out of the land of Egypt with a mighty hand, and high arm, and with signs, and with wonders, and with great power, and hast gotten thyself a name, as [appeareth] this day:
12
ἡμάρτομεν, ἠσεβήσαμεν, ἠδικήσαμεν, Κύριε ὁ Θεὸς ἡμῶν, ἐπὶ πᾶσι τοῖς δικαιώμασί σου.
O Lord our God, we have sinned, we have done ungodly, we have dealt unrighteously in all thine ordinances.
13
Ἀποστραφήτω ὁ θυμός σου ἀφʼ ἡμῶν, ὅτι κατελείφθημεν ὀλίγοι ἐν τοῖς ἔθνεσιν οὗ διέσπειρας ἡμᾶς ἐκεῖ.
Let thy wrath turn from us: for we are but a few left among the heathen, where thou hast scattered us.
14
Εἰσάκουσον Κύριε τῆς προσευχῆς ἡμῶν καὶ τῆς δεήσεως ἡμῶν, καὶ ἐξελοῦ ἡμᾶς ἕνεκέν σου, καὶ δὸς ἡμῖν χάριν κατὰ πρόσωπον τῶν ἀποικισάντων ἡμᾶς,
Hear our prayers, O Lord, and our petitions, and deliver us for thine own sake, and give us favor in the sight of them which have led us away:
15
ἵνα γνῷ πᾶσα ἡ γῆ, ὅτι σὺ Κύριος ὁ Θεὸς ἡμῶν, ὅτι τὸ ὄνομά σου ἐπεκλήθη ἐπὶ Ἰσραὴλ, καὶ ἐπὶ τὸ γένος αὐτοῦ.
that all the earth may know that thou art the Lord our God, because Israel and his posterity is called by thy name.
16
Κύριε κάτιδε ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ ἁγίου σου, καὶ ἐννόησον εἰς ἡμᾶς, καὶ κλῖνον Κύριε τὸ οὖς σου, καὶ ἄκουσον.
O Lord, look down from thy holy house, and consider us: bow down thine ear, O Lord, to hear us.
17
Ἄνοιξον ὀφθαλμούς σου, καὶ ἴδε, ὅτι οὐχ οἱ τεθνηκότες ἐν τῷ ᾅδῃ, ὧν ἐλήφθη τὸ πνεῦμα αὐτῶν ἀπὸ τῶν σπλάγχνων αὐτῶν, δώσουσι δόξαν καὶ δικαίωμα τῷ Κυρίῳ·
Open thine eyes, and behold; for the dead that are in the graves, whose souls are taken from their bodies, will give unto the Lord neither praise nor righteousness:
18
ἀλλὰ ἡ ψυχὴ ἡ λυπουμένη ἐπὶ τὸ μέγεθος, ὃ βαδίζει κύπτον καὶ ἀσθενοῦν, καὶ οἱ ὀφθαλμοὶ οἱ ἐκλείποντες, καὶ ἡ ψυχὴ ἡ πεινῶσα, δώσουσί σοι δόξαν, καὶ δικαιοσύνην, Κύριε.
but the soul that is greatly vexed, which goeth stooping and feeble, and the eyes that fail, and the hungry soul, will give thee praise and righteousness, O Lord.
19
Ὅτι οὐκ ἐπὶ τὰ δικαιώματα τῶν πατέρων ἡμῶν καὶ τῶν βασιλέων ἡμῶν ἡμεῖς καταβάλλομεν τὸν ἔλεον κατὰ πρόσωπόν σου, Κύριε ὁ Θεὸς ἡμῶν·
Therefore we do not make our humble supplication before thee, O Lord our God, for the righteousness of our fathers, and of our kings,
20
ὅτι ἐνῆκας τὸν θυμόν σου καὶ τὴν ὀργήν σου εἰς ἡμᾶς, καθάπερ ἐλάλησας ἐν χειρὶ τῶν παίδων σου τῶν προφητῶν·
for thou hast sent out thy wrath and indignation upon us, as thou hast spoken by thy servants the prophets, [saying],
21
Οὕτως εἶπε Κύριος, κλίνατε τὸν ὦμον ὑμῶν, καὶ ἐργάσασθε τῷ βασιλεῖ Βαβυλῶνος, καὶ καθίσατε ἐπὶ τὴν γῆν, ἣν δέδωκα τοῖς πατράσιν ὑμῶν.
Thus saith the Lord, Bow down your shoulders to serve the king of Babylon: so shall ye remain in the land that I gave unto your fathers.
22
Καὶ ἐὰν μὴ ἀκούσητε τῆς φωνῆς Κυρίου, ἐργάσασθαι τῷ βασιλεῖ Βαβυλῶνος,
But if ye will not hear the voice of the Lord, to serve the king of Babylon,
23
ἐκλείψειν ποιήσω ἐκ πόλεων Ἰούδα καὶ ἔξωθεν Ἱερουσαλὴμ φωνὴν εὐφροσύνης, καὶ φωνὴν χαρμοσύνης, φωνὴν νυμφίου, καὶ φωνὴν νύμφης, καὶ ἔσται πᾶσα ἡ γῆ εἰς ἄβατον ἀπὸ ἐνοικούντων.
I will cause to cease out of the cities of Judah, and from without Jerusalem, the voice of mirth, and the voice of joy, the voice of the bridegroom, and the voice of the bride: and the whole land shall be desolate of inhabitants.
24
Καὶ οὐκ ἠκούσαμεν τῆς φωνῆς σου, ἐργάσασθαι τῷ βασιλεῖ Βαβυλῶνος· καὶ ἔστησας τοὺς λόγους σου, οὓς ἐλάλησας ἐν χερσὶ τῶν παίδων σου τῶν προφητῶν, τοῦ ἐξενεχθῆναι τὰ ὀστᾶ βασιλέων ἡμῶν καὶ τὰ ὀστᾶ τῶν πατέρων ἡμῶν ἐκ τοῦ τόπου αὐτῶν.
But we would not hearken unto thy voice, to serve the king of Babylon: therefore hast thou made good the words that thou spokest by thy servants the prophets, namely, that the bones of our kings, and the bones of our fathers, should be taken out of their places.
25
Καὶ ἰδού ἐστιν ἐξεῤῥιμμένα τῷ καύματι τῆς ἡμέρας, καὶ τῷ παγετῷ τῆς νυκτός· καὶ ἀπεθάνοσαν ἐν πόνοις πονηροῖς, ἐν λιμῷ, καὶ ἐν ῥομφαίᾳ, καὶ ἐν ἀποστολῇ.
And lo, they are cast out to the heat of the day, and to the frost of the night, and they died in great miseries by famine, by sword, and by pestilence.
26
Καὶ ἔθηκας τὸν οἶκον, οὗ ἐπεκλήθη τὸ ὄνομά σου ἐπʼ αὐτῷ, ὡς ἡ ἡμέρα αὕτη, διὰ πονηρίαν οἴκου Ἰσραὴλ καὶ οἴκου Ἰούδα.
And the house which is called by thy name hast thou laid waste, as [it is to be seen] this day, for the wickedness of the house of Israel and the house of Judah.
27
Καὶ ἐποίησας εἰς ἡμᾶς, Κύριε ὁ Θεὸς ἡμῶν, κατὰ πᾶσαν ἐπιείκειάν σου, καὶ κατὰ πάντα οἰκτιρμόν σου τὸν μέγαν,
O Lord our God, thou hast dealt with us after all thy goodness, and according to all that great mercy of thine,
28
καθὰ ἐλάλησας ἐν χειρὶ παιδός σου Μωυσῆ, ἐν ἡμέρᾳ ἐντειλαμένου σου αὐτῷ γράψαι τὸν νόμον σου ἐναντίον υἱῶν Ἰσραὴλ, λέγων.
as thou spokest by thy servant Moses in the day when thou didst command him to write thy law before the children of Israel, saying,
29
Ἐὰν μὴ ἀκούσητε τῆς φωνῆς μου, ἦ μὴν ἡ βόμβησις ἡ μεγάλη ἡ πολλὴ αὕτη ἀποστρέψει εἰς μικρὰν ἐν τοῖς ἔθνεσιν, οὗ διασπερῶ αὐτοὺς ἐκεῖ·
If ye will not hear my voice, surely this very great multitude shall be turned into a small [number] among the nations, where I will scatter them.
30
Ὅτι ἔγνων ὅτι οὐ μὴ ἀκούσωσί μου, ὅτι λαὸς σκληροτράχηλός ἐστι· καὶ ἐπιστρέψουσιν ἐπὶ καρδίαν αὐτῶν ἐν γῇ ἀποικισμοῦ αὐτῶν,
For I knew that they would not hear me, because it is a stiff-necked people: but in the land of their captivities they shall remember themselves,
31
καὶ γνώσονται ὅτι ἐγὼ Κύριος ὁ Θεὸς αὐτῶν· καὶ δώσω αὐτοῖς καρδίαν καὶ ὦτα ἀκούοντα,
and shall know that I am the Lord their God: for I will give them a heart, and ears to hear:
32
καὶ αἰνέσουσί με ἐν γῇ ἀποικισμοῦ αὐτῶν· καὶ μνησθήσονται τοῦ ὀνόματός μου,
and they shall praise me in the land of their captivity, and think upon my name,
33
καὶ ἀποστρέψουσιν ἀπὸ τοῦ νώτου αὐτῶν τοῦ σκληροῦ, καὶ ἀπὸ πονηρῶν προσταγμάτων αὐτῶν, ὅτι μνησθήσονται τῆς ὁδοῦ πατέρων αὐτῶν τῶν ἁμαρτόντων ἔναντι Κυρίου.
and return from their stiff neck, and from their wicked deeds: for they shall remember the way of their fathers, which sinned before the Lord.
34
Καὶ ἀποστρέψω αὐτοὺς εἰς τὴν γῆν, ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν αὐτῶν, τῷ Ἁβραὰμ, καὶ τῷ Ἰσαὰκ, καὶ τῷ Ἰακὼβ, καὶ κυριεύσουσιν αὐτῆς· καὶ πληθυνῶ αὐτοὺς, καὶ οὐ μὴ σμικρυνθῶσι.
And I will bring them again into the land which I promised with an oath unto their fathers, Abraham, Isaac, and Jacob, and they shall be lords of it: and I will increase them, and they shall not be diminished.
35
Καὶ στήσω αὐτοῖς διαθήκην αἰώνιον, τοῦ εἶναί με αὐτοῖς εἰς Θεὸν, καὶ αὐτοὶ ἔσονταί μοι εἰς λαόν· καὶ οὐ κινήσω ἔτι τὸν λαόν μου Ἰσραὴλ ἀπὸ τῆς γῆς, ἧς ἔδωκα αὐτοῖς.
And I will make an everlasting covenant with them to be their God, and they shall be my people: and I will no more drive my people of Israel out of the land that I have given them.

איך זה עובד

קורא מקבילי לתנ"ך ולעדי הנוסח העתיקים ביותר שלו: נוסח המסורה, התורה השומרונית, מגילות מדבר יהודה ותרגום השבעים, כל אחד עם תרגום לאנגלית היכן שיש כזה.

קריאת פרק

בחרו ספר ופרק בראש העמוד, או הקלידו מראה מקום בתיבת מעבר אל (ישעיהו 53:11, שמואל א 3, וגם בקיצורים באנגלית: Isa 53:11, 1 Sam 3, ii kgs 2, ben sira 51). שם המשותף לכמה ספרים ממוספרים (sam, kings, chr, macc) פותח את הראשון שבהם אלא אם תוסיפו את המספר. מקשי החצים עוברים בין פרקים, ושורת הכתובת שומרת קישור לפסוק שלחצתם עליו, כך שאפשר לסמן מקום או לשתף אותו.

כל שורה היא פסוק אחד. השורות הולכות לפי מספור הפסוקים של נוסח המסורה, כך שעמודות העברית, JPS והתורה השומרונית מקבילות במדויק. תרגום השבעים ממוספר אחרת במקומות רבים (תהלים, ירמיהו, שמות לה–מ, חלקים ממלכים, משלי, דניאל, ועשרות גבולות פרקים). פסוקיו ממוקמים מול מקביליהם בנוסח המסורה, ותגית קטנה כגון 50:3 מראה את המספר של תרגום השבעים עצמו כשהוא שונה. פסוקים יווניים שאין להם מקבילה בנוסח המסורה (למשל תפילת עזריה בדניאל ג) מופיעים לפי סדר הקריאה כשורות נפרדות המסומנות LXX.

עמודות

התגיות בראש העמוד מפעילות ומכבות עמודות. גררו תגית (או כותרת עמודה) כדי לשנות סדר; כשתגית בפוקוס, מקשי ← → מזיזים אותה. הבחירה נשמרת. העמודות השומרוניות מופיעות רק בבראשית–דברים; עמודת המגילות מופיעה בכל מקום ששרד כתב יד, כולל בן סירא. עמודות המסומנות † הן ברישיון לשימוש לא מסחרי בלבד.

מילים: מילון וקונקורדנציה

העבירו את העכבר על כל מילה עברית (נוסח המסורה, השומרוני או המגילות) או על כל מילה יוונית כדי לראות את צורתה המילונית, מספר סטרונג, פירוש קצר ודקדוק. לחיצה על המילה פותחת את הקונקורדנציה בצד: הערך המילוני המלא, ואחריו כל ההיקרויות לפי ספרים — בעברית בנפרד לנוסח המסורה, לתורה השומרונית ולמגילות (עם שם כתב היד). לחיצה על מראה מקום מעבירה אליו; כל צורות המילה בפרק מודגשות. אפשר גם להקליד מילה או מספר סטרונג בתיבת מילון בראש העמוד.

בנוסח המסורה, כתיב (הצורה הכתובה, ללא ניקוד) מופיע באפור מיד לפני הקרי (הצורה הנקראת); לשניהם הערך המילוני של הקרי.

שינויי נוסח

התורה השומרונית וכל מגילה מושוות מילה במילה לנוסח המסורה של אותו פסוק:

במגילות, אותיות בסוגריים הן השלמה של עורך מודרני ואינן נחשבות לעולם כשינוי נוסח; אותיות עם נקודה מעליהן אינן ודאיות; ◦ הוא שריד של אות שאינה קריאה. כתבי יד שנכתבו בכתב העברי הקדום, ושמות קודש שמגילות בכתב מרובע כותבות בכתב העברי הקדום, מוצגים באותיות עבריות קדומות (אפשר לשנות תחת תצוגה). העבירו את העכבר על כתב יד כדי לראות את מהדורתו. תצוגה ← מגילות מדבר יהודה יכולה להסתיר כתבי יד המסכימים עם נוסח המסורה, או להסיר את ההשלמות ולהציג רק את מה ששרד.

ההשוואה אוטומטית. היא מתאימה מילים לפי הכתיב, ולכן החלפת סדר או קטע ארוך שנוסח מחדש עלולים להיות מסומנים באופן לא מושלם, וכלל הכתיב אינו יכול להבחין בין סיומת לבין אם קריאה. ראו בצבעים כלי עזר לאיתור, ובדקו במהדורה מדעית לפני שבונים טיעון על קריאה.

ספרים מחוץ לתנ"ך

מלבד הספרים שרק בתרגום השבעים, רשימת הספרים כוללת את חנוך א ואת היובלים ("ספרים קדומים אחרים"), בתרגום האנגלי של ר"ה צ'רלס ולצדם העותקים מקומראן, ולספר תהלים יש פרק קנא. לעותקי המגילות שלהם — כמו לאלה של טוביה ובן סירא — אין מספרי פסוקים בנתונים: כל קטע ממוקם לפי זיהויו בפרסום, ושורותיו מחולקות על פני הפסוקים האלה, ולכן גבולות הפסוקים המדויקים הם בקירוב. עותקים בארמית (טוביה 4Q196–199 וכל חנוך) מסומנים "ארמית" ואין להם חיפוש מילים.

מובאות בספרות חז"ל

הסימן הקטן ❝ מתחת למספר הפסוק פותח את המקומות בספרות חז"ל המביאים את הפסוק — משנה, תוספתא, שני התלמודים, מדרש, תרגום וקבלה (ואם מסמנים את התיבה, גם הלכה, תפילה ומחשבה מאוחרות) — הנטענים בזמן אמת מספריא, ולכן נדרש חיבור לאינטרנט. כל מקום מופיע עם תאריך החיבור לפי ספריא וקישור לקריאתו שם. הקישורים של ספריא כוללים גם רמזים ודיונים ולא רק ציטוטים; אלה שספריא מסווגת כציטוטים מסומנים. זה עובד לתנ"ך, לבן סירא (לפי מספור כהנא, למשל מובאות התלמוד מבן סירא), לטוביה וליובלים. בחנוך א, שחז"ל אינם מביאים, מוצגים במקום זאת המקומות בזוהר על "ספר חנוך".

כיצד מותאם תרגום השבעים

כל פסוק יווני ממוקם בשילוב של שלושה דברים: הטבלה המקובלת של התאמות הפסוקים בין תרגום השבעים לנוסח המסורה (lxx.vrs של SIL), טבלת ההבדלים בין מספור נוסח המסורה למספור האנגלי, והשוואה בין התרגום האנגלי של ברנטון לתרגום JPS, המאשרת כל צימוד ומגלה פסוקים שזזו. כשאין פסוק במסורה דומה מספיק, הפסוק היווני עומד בשורה משלו.

נתוני המילים היווניים

אין ניתוח מילה במילה ברישיון פתוח של היוונית של ברנטון, ולכן כל מילה יוונית מותאמת לניתוח השכיח ביותר של אותה צורה בתרגום השבעים של סוויט שברישיון פתוח (המנתח Morpheus), ואחר כך לערך מילוני. כ-95% מהמילים מזוהות. ניתוחים של צורות דו-משמעיות (למשל αὐτοῦ, τοῦ) עלולים להיות שגויים; הכרטיס כותב "ניתוח אוטומטי" כתזכורת.

על הטקסטים

מהי כל עמודה, מאין היא באה, ומה כדאי לזכור בקריאתה.

נוסח המסורה — כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר)

נוסח המסורה הוא התנ"ך כפי שמסרוהו בעלי המסורה, חכמי סופרים שפעלו בטבריה ובמקומות אחרים בערך מהמאה השביעית עד העשירית, וקבעו את הניקוד, הטעמים וההערות שבשוליים (המסורה) סביב נוסח עיצורי שהיה כבר יציב בעיקרו במאות הראשונה–השנייה לספירה. כתב יד לנינגרד (סנקט פטרבורג, Firkovich I B 19 A), שנכתב בשנת 1008/1009 לפי מסורת בן אשר, הוא כתב היד השלם העתיק ביותר של התנ"ך; כתר ארם צובא, הקדום ממנו במעט, איבד את רוב התורה ב-1947. הוא הבסיס למהדורות המדעיות המקובלות (BHK, BHS, BHQ).

מהדורת וסטמינסטר של כתב יד לנינגרד היא תעתיק דיגיטלי שלו שהוא נחלת הכלל, המתוחזק בידי מרכז ג'יי אלן גרובס בסמינר התאולוגי וסטמינסטר. במהדורה זו כתיב מופיע כמילה נפרדת ללא ניקוד לפני הקרי המנוקד.

JPS 1917 — The Holy Scriptures according to the Masoretic Text

התרגום האנגלי הראשון של המקרא שהוכן בידי ועדה של חוקרים יהודים עבור החברה היהודית להוצאת ספרים באמריקה (JPS), בעריכתו הראשית של מקס מרגוליס, ויצא לאור ב-1917. לשונו הולכת במכוון אחר מקצב תרגום המלך ג'יימס והגרסה המתוקנת, אבל תרגומיו הולכים אחר נוסח המסורה ומסורת הפרשנות היהודית, והוא שומר על חלוקת הפרקים והפסוקים העברית. הוא נחלת הכלל; ממשיכו, ה-New JPS (תנ"ך, 1985), אינו כזה. המהדורה האלקטרונית שבה משתמשים כאן כותבת את שמות הקודש "HaShem" ו-"G-d".

תרגום השבעים — היוונית של ברנטון והתרגום האנגלי המעודכן של ברנטון

תרגום השבעים הוא התרגום היהודי של כתבי הקודש העבריים ליוונית. התורה תורגמה באלכסנדריה במאה השלישית לפני הספירה (איגרת אריסטיאס מספרת את האגדה על 72 המתרגמים בימי תלמי השני); שאר הספרים באו אחריה במהלך מאתיים השנים הבאות. מכיוון שנעשה מכתבי יד עבריים קדומים מנוסח המסורה, הוא משמר לעתים קרובות נוסח עברי שונה: ספר ירמיהו קצר בכשביעית ובסדר שונה (נוסח עברי קצר מסוג זה שרד בקומראן ב-4QJerb,d), ספר איוב קצר בכשישית, ולאסתר ולדניאל יש תוספות ארוכות. זה היה המקרא של פילון, יוספוס וכותבי הברית החדשה, והוא נעשה ל"ברית הישנה" של הכנסייה היוונית — מה שהביא מתרגמים יהודים (עקילס, סימכוס, תאודוטיון) להכין עיבודים קרובים יותר לעברית.

סר לנסלוט ברנטון פרסם תרגום אנגלי ב-1844 ומהדורה יוונית–אנגלית ב-1851. היוונית שלו היא בעיקרה המהדורה הסיקסטינית (הרומית) משנת 1587, ההולכת אחר קודקס ותיקנוס מהמאה הרביעית. היא ישנה ופחות ביקורתית מהמהדורות המודרניות של ראלפס (1935) וגטינגן, שהן מוגנות בזכויות יוצרים. העמודה האנגלית היא ברנטון המעודכן (אדם בויד, 2020), תרגומו של ברנטון בכתיב ובניסוח מודרניים, שהוקדש לנחלת הכלל.

התורה השומרונית †

התורה כפי שנשתמרה בקהילה השומרונית בהר גריזים (שכם), כתובה בכתב השומרוני, צאצא של הכתב העברי הקדום. היא שונה מנוסח המסורה בכ-6,000 מקומות, רובם בכתיב או בדקדוק; בכ-1,900 מהם היא מסכימה עם תרגום השבעים. כמה קריאות הן שומרוניות מובהקות, ובראשן הציווי לבנות מזבח בהר גריזים שנוסף אחרי עשרת הדברות (שמות כ, יז; דברים ה, כא) ו"גריזים" במקום "עיבל" בדברים כז, ד. רבות אחרות — הרחבות מתאימות המעתיקות פסוקים ממקום אחד למקבילו — משותפות לכתבי יד "קדם-שומרוניים" מקומראן כגון 4QpaleoExodm ו-4QNumb, ומראות שסוג נוסח זה קדום מהפילוג השומרוני.

חוקרים באירופה למדו עליה ב-1616, כשפייטרו דלה ואלה הביא כתב יד מדמשק; היא נדפסה בפוליגלוטות של פריז (1645) ולונדון (1657), הושוותה בידי בנג'מין קניקוט (1776–1780) ונערכה מהדורה ביקורתית בידי אוגוסט פון גאל (1914–1918). העברית כאן היא הטקסט הדיגיטלי של אלכסנדר סיגלוב, על פי קניקוט ובבדיקה מול פון גאל; האנגלית היא עיבודו של סיגלוב לתרגום המלך ג'יימס לפי הקריאות השומרוניות. למחקר המודרני ראו את מהדורת אברהם טל של כתב יד שכם 6 ואת ה-editio maior הביקורתית של שטפן שורך.

מגילות מדבר יהודה וכתבי יד אחרים ממדבר יהודה †

בין 1947 ל-1956 נמצאו באחת-עשרה מערות ליד חירבת קומראן שרידיהם של כ-950 כתבי יד. כ-230 מהם מקראיים — כל ספרי התנ"ך מיוצגים מלבד אסתר, מקטעים זעירים ועד מגילת ישעיהו השלמה (1QIsaa) — מבערך 250 לפני הספירה עד 68 לספירה. הם קדומים בכאלף שנה מכתב יד לנינגרד. רובם קרובים לאבי נוסח המסורה ("קדם-מסורתיים"), אך אחרים מסכימים עם תרגום השבעים (4QJerb, ובמקומות 4QSama), עם סוג הנוסח השומרוני, או עם אף אחד מהם — עדות לכך שכמה צורות של הטקסט נפוצו זו לצד זו לפני שנוסח המסורה גבר.

כתבי יד מאתרים אחרים משלימים את התמונה: מצדה (לפני נפילתה ב-73/74 לספירה; נחפרה בידי יגאל ידין, 1963–1965) ומקומות המסתור מימי מרד בר כוכבא בוואדי מורבעאת ובנחל חבר (132–135 לספירה), שהטקסטים המקראיים שלהם כבר כמעט זהים לנוסח המסורה, וכן נחל צאלים, ואדי סדיר ונחל ערוגות. הפרסום הרשמי הוא סדרת Discoveries in the Judaean Desert (אוקספורד, 1955–2010).

התעתיקים כאן הם של מרטין ג' אבג, ג'יימס א' בולי ואדוארד מ' קוק, כפי שהומרו בידי מרכז אאפ טלסטרה למקרא ומחשב (ETCBC). כל כתב יד מסומן בסימנו (למשל 4QIsad), במספרו ב-DJD, במקום הממצא ובטור או בקטע ובשורה. מלבד כתבי היד המקראיים, העותקים של בן סירא, טוביה, חנוך א, היובלים ותהלים קנא מוצגים תחת הספרים האלה. לא כל כתב יד נמצא במאגר — בעיקר חסרות המגילות היווניות (כגון מגילת תרי עשר היוונית מנחל חבר), ומגילת בן סירא ממצדה נוספה בנפרד (ראו בן סירא).

בן סירא

חכמת ישוע בן אלעזר בן סירא, שחוברה בעברית בירושלים בערך ב-190–180 לפני הספירה ותורגמה ליוונית בידי נכדו במצרים אחרי 132 לפני הספירה (הקדמתו מסבירה את הקושי שבתרגום מעברית ליוונית). הספר שייך לתרגום השבעים ולקנון הקתולי והאורתודוקסי (בלטינית Ecclesiasticus), אך לא לקנון היהודי, אף שהתלמוד והמדרש מביאים ממנו. נוסחו העברי אבד למערב עד 1896, כשסולומון שכטר, אגנס לואיס ומרגרט גיבסון זיהו העתקות מימי הביניים בגניזה הקהירית; העתקות עבריות עתיקות נמצאו אחר כך בקומראן ובמצדה.

כשני שלישים מהעברית ידועים כיום, משישה כתבי יד מהגניזה מימי הביניים (A–F, המאות ה-10–12) ומשלושה עתיקים: 2QSir (2Q18; סירא ו 14–15, 20–32), האקרוסטיכון של סירא נא 13–20, 30 במגילת התהלים 11QPsa (טורים 21–22), ומגילת מצדה (Mas1h), שמצא יגאל ידין ב-1964 בחדר בחומת הסוגרים של המצודה ופורסמה ב-1965: שבעה טורים ובהם סירא לט 27–מד 17, שהועתקו בתחילת המאה הראשונה לפני הספירה, מעט יותר ממאה שנה אחרי המחבר. הסכמתה עם כתב יד B מהגניזה הראתה שההעתקות מימי הביניים נובעות מהעברית העתיקה ולא מתרגום חוזר מיוונית או מסורית.

כאן הספר מוצג ביוונית ובאנגלית של ברנטון. העמודה העברית היא מהדורת כהנא, כפי שתועתקה בוויקיטקסט העברי והופצה בידי ספריא (CC BY-SA): טקסט רציף הבנוי על כתבי היד מהגניזה, שבו מילים ב[סוגריים] הן השלמותיו של כהנא; פרקים שלא שרדה מהם עברית ריקים. כהנא ממספר את הפסוקים לפי הסדר העברי — ביוונית שני גושים של פרקים ל–לו מוחלפים — ולכן פסוקיו הותאמו לפסוקי ברנטון לפי התוכן עבור אתר זה, ומספרו שלו מוצג כ"עבר׳" כשהוא שונה. עמודת המגילות מציגה את שלושת העדים העתיקים; נוסח מצדה הוא תעתיקו של אריק ריימונד מ-bensira.org. מיקומם נעשה עבור אתר זה בהתאמת הטקסט; אין נוסח מסורה להשוות אליו, ולכן לא מסומנים שינויי נוסח.

תהלים קנא

ספר התהלים של תרגום השבעים מסתיים במזמור קצר "מחוץ למניין", שבו דוד נזכר כיצד רעה את צאן אביו, במשיחתו ובניצחונו על גלית. הוא שייך למקרא היווני, הסורי והחבשי אך לא לעברי, ונחשב זמן רב כחיבור יווני — עד שמגילת התהלים ממערה 11 בקומראן (11QPsa, שפורסמה בידי ג'יימס סנדרס ב-1965) התגלתה כמכילה מקור עברי ארוך יותר בטור ה-28 שלה, כשני שירים (קנא א על נגינתו של דוד ועל משיחתו, קנא ב, הקטוע, על גלית). היוונית היא תרגום מקוצר שלהם. המזמור מוצג כפרק קנא של תהלים, ושורות המגילה תחת הפסוקים היווניים שהן מקבילות להם.

טוביה

נובלה יהודית מהגולה המזרחית (כנראה המאה השלישית–השנייה לפני הספירה): טוביה החסיד, שהתעוור בנינוה, שולח את בנו טוביה לגבות כסף במדי, ובדרך מדריכו המלאך רפאל במסווה; בדרך נושא טוביה את שרה ומבריח את השד אשמדאי. הספר נמצא בתרגום השבעים ובקנון הקתולי והאורתודוקסי. הוא שרד בשתי צורות יווניות — קצרה (קודקס ותיקנוס ואלכסנדרינוס, שברנטון מדפיס) וארוכה (קודקס סינאיטיקוס) — והעותקים מקומראן, ארבעה בארמית (4Q196–199) ואחד בעברית (4Q200), שפרסם ג'וזף פיצמאייר ב-1995, הולכים אחר הצורה הארוכה, הנחשבת כיום בדרך כלל לקרובה יותר למקור. מיקום הפסוקים שלהם כאן הולך אחר זיהוייו של פיצמאייר.

חנוך א

קובץ של חמישה חיבורים המיוחסים לחנוך, השביעי לאדם, ש"התהלך את האלהים" (בראשית ה, כד): ספר העירים (פרקים 1–36, המאה השלישית לפני הספירה), על המלאכים שירדו אל בנות האדם; המשלים (37–71); הספר האסטרונומי (72–82); ספר החלומות (83–90), ובו "חזון החיות" על תולדות ישראל; ואיגרת חנוך (91–108). הוא מובא באיגרת יהודה (א, 14–15) והוא קנוני בכנסייה האורתודוקסית האתיופית, שנוסחה בגעז הוא הטקסט השלם היחיד; ביוונית שרד כשליש. יוזף מיליק פרסם ב-1976 את הקטעים הארמיים ממערה 4 בקומראן: אחד-עשר עותקים, המכסים כל חלק מלבד המשלים, העתיק שבהם מבערך 200 לפני הספירה. האנגלית היא תרגומו של ר"ה צ'רלס משנת 1917 מהגעז (נחלת הכלל). המגילות האסטרונומיות (4Q208–211) מכילות לוח ארוך בהרבה מזה שבגעז; רק הקטעים המעטים שבהן התואמים לפרקים 76–82 ממוקמים.

היובלים

שכתוב של בראשית ושל שמות א–יד כפי שנגלו למשה בסיני בידי "מלאך הפנים", מתוארך לפי לוח של יובלים בני 49 שנה ושנת שמש בת 364 יום (אמצע המאה השנייה לפני הספירה). כמו חנוך א, הוא קנוני רק בכנסייה האתיופית, שנוסחה בגעז הוא הטקסט השלם היחיד; חלקים שרדו בלטינית, בסורית ובציטוטים ביוונית. בקומראן נמצאו קטעים מכחמישה-עשר עותקים עבריים, יותר מרוב ספרי המקרא, והם פורסמו ב-DJD 13 (ונדרקם ומיליק, 1994) וב-DJD 23. האנגלית היא תרגומו של ר"ה צ'רלס משנת 1917 (נחלת הכלל).

נתוני המילון והקונקורדנציה

המילים העבריות נושאות את הניתוח של Translators Amalgamated Hebrew OT של STEPBible (טינדייל האוס, קיימברידג'): מספרי סטרונג מורחבים — המספור של ג'יימס סטרונג משנת 1890, בחלוקה משנה לפי מילון בראון–דרייבר–בריגס (1906) — עם ניתוח צורני מ-ETCBC ו-BDB מקוצר להגדרות. מילים שומרוניות ומילות המגילות מקבלות את הניתוח של המילה המקבילה בנוסח המסורה, או, כשהן שונות, של אותה צורה כתובה במקום אחר בנוסח המסורה. המילים היווניות מותאמות דרך תרגום השבעים של סוויט והמנתח Morpheus למילון היווני של STEPBible, המבוסס על אבוט-סמית (1922) ועל לידל–סקוט–ג'ונס.

† ברישיון לשימוש לא מסחרי בלבד. קרדיטים ורישיונות מלאים: קרדיטים ורישיונות.